העיר אמריצר (Amritsar), נמצאת בצפון הודו, קרוב לגבול עם פקיסטן. היא נחשבת לאחת הערים החשובות ביותר של חבל פונג'אב. היא מפורסמת בעיקר בזכות מקדש הזהב – המרכז הדתי והרוחני של דת הסיקים.
משמעות שמה של העיר "אמריט סארס" (בסנסקריט) היא: בריכת הנקטר = משקה האלים. המשקה שמשאיר את השותים ממנו ׳בני אלמוות׳.
כיום אמריצר נחשבת למרכז הפצה חשוב של סחורות בהודו: פירות יבשים, תה, תבלינים, בדים, רקמות, רהיטים מיוחדים, ובשמים. בנוסף היא ידועה גם בזכות תעשייה משגשגת של תרופות איורוודה.

מתי כדאי לבקר באמריצר?
החודשים מאי ויוני הם החמים ביותר בשנה. יולי ואוגוסט הם חודשי המונסון, בהם נושבות רוחות חזקות וגשמים טרופיים חזקים יורדים. חודשים דצמבר וינואר הם חודשים קרים מאוד.
החודשים פברואר, מרץ, ואוקטובר, נובמבר, נחשבים נעימים ומתונים. חודשים אלה הם המתאימים ביותר לטייל באזור זה של הודו.
איך מגיעים לאמריצר?
ישנו מגוון אפשרויות הגעה: בטיסה או ברכבת מצ'נדיגר או מדלהי, אוטובוס תיירים, אוטובוס שינה, או מונית פרטית.
אנחנו נסענו, שלושה אנשים, במונית פרטית מדהרמקוט, בנסיעה שנמשכה חמש שעות פלוס מינוס. עלות הנסיעה 6500 רופי. היתרון שיש בנסיעה במונית פרטית הוא שיש אפשרות לעצור בדרך לאכול/לשתות/להתפנות, בזמן המתאים לכם.
אנחנו נהנו מהנסיעה עם עג׳ו הנהג, שלשמחתינו היה גם זהיר וגם חביב. בדרך שמענו ממנו סיפורים מעניינים על הודו, על הדרך עצמה, על המקום אליו אנחנו נוסעים, ועוד. הנייד של עג׳ו 919882488221+ .
התניידות באמריצר
באמריצר, כמו כל עיר מרכזית בהודו, תוכלו לנסוע בריקשה, באוטובוס, או במונית.

מה אוכלים?
ברחבי העיר פזורות מסעדות רבות, שמגישות בעיקר אוכל פנג'בי והודי מסורתי. לצד אלה, תוכלו למצוא מגוון סוגים של אוכל מערבי מוכר: פיצה, פסטה, צ'יפס וכד׳.
תוכלו למצוא בעיר גם מסעדות יוקרה, אך אמריצר ידועה בדאבות שלה – מסעדות הודיות מסורתיות קטנות, בהן מגישים בעיקר ארוחת טאלי.
אנחנו אכלנו במסעדה מקומית בה היינו צריכים לבחור את מנת ה׳לחם׳ שאנו רוצים. יחד איתו קיבלנו קעריות ובהן בצל טרי ופלפלים חריפים, וכן סירים ובהן תבשיל גרגרי חומוס ותבשיל של בצל.
אני מודה שבתחילה חששנו מהנראות של המקום ומהתבשילים הלא מוכרים, אך כיון שהמקום היה מלא בסועדים מקומיים ואנחנו היינו רעבים, החלטנו להיכנס ולאכול. לשימחתינו שרדנו כדי לשתף.

איפה ישנים?
באמריצר תוכלו למצוא מגוון אפשרויות לינה, החל במלון יוקרתי עד לינה בחינם במקדש הזהב.
הלינה במקדש הזהב מיועדת בעיקר לעולי הרגל, אבל גם תיירים מוזמנים בברכה. הלינה היא משותפת, באולמות שינה גדולים (ישנה הפרדה בין מקומיים לתיירים).
אטרקציות באמריצר
טקס חילופי משמרות וסגירת גבול ואגה
אמריצר שוכנת כ – 28 ק"מ (מרחק נסיעה קצר), מגבול ואגה המפריד בין הודו לפקיסטן. מדי יום, נערך טקס סגירת הגבול בנוכחות אלפי צופים. טקס זה הוא אחד האטרקציות התיירותיות הבולטות למבקרים באמריצר.
אנחנו קיבלנו המלצה חמה על הטקס, אך כיון שהגענו לאמריצר לזמן קצר מאוד לצערינו לא הצלחנו לצפות בו.
מקדש הזהב
׳הארימנדיר סאהיב׳, מקדש הזהב באמריצר, מבנה אדריכלי מרשים ומפואר, הממוקם בלב אגם מלאכותי, הוא המקום הקדוש בעולם לבני הדת הסיקית.
לפני הכניסה למקדש, תתבקשו לחלוץ נעליים ולהפקיד אותן בשמירת חפצים. לאחר מכן תתבקשו לרחוץ ידיים ולכסות את הראש במטפחת. (אם שכחתם להביא, לא נורא. תוכלו לקבל בכניסה ולהחזיר ביציאה).
רגע לפני הכניסה, טובלים את הרגליים במאגר מים, עוברים בדיקה ביטחונית, ורק אז אפשר להיכנס למקדש ולסייר בתוכו ובמתחם המקיף אותו.
שמו לב – אין אפשרות להכניס מצלמה למקדש. אפשר לצלם בטלפון נייד בלבד.
כל השירותים במקדש, כולל שמירת חפצים, ניתנים למבקרים ללא תשלום, אך תרומות תמיד יתקבלו בברכה.
המקדש בנוי משתי קומות של שיש מצופה זהב והוא מושך אליו המוני עולי רגל בכל עונות השנה, כמעט בכל שעות היממה. עולי הרגל המגיעים למקדש יכולים להתגורר בו במגורי חינם משותפים, עם הפרדה בין תיירים למקומיים.
מי שרוצה יכול גם לאכול אוכל הודי בסיסי בחינם, באחת הארוחות שהמקדש מספק 24 שעות ביממה.
המבקרים מוזמנים גם לטבול באגם.
בקומה השניה של המקדש נמצא קודש הקודשים – הספר המקורי של הסיקים. טקס הוצאת הספר הוא טקס מרשים וניתן להגיע לראותו פעמיים ביום.
מקדש הזהב, מרשים, ומזמין את המבקרים לצלם אותו מכל זוית אפשרית. אם אתם רוצים תמונה שלכם על רקע המקדש, אתם חייבים להצמיד את כפות הידיים זו לזו. מסיבה זאת, חל איסור לצלם ׳סלפי׳. אם תשכחו, שומרי המקדש הנאמנים, יזכירו לכם.
אני ממליצה לראות את המקום באור יום ואם מתאפשר לכם, להגיע גם בשעות הערב ולראות את המקום מואר בעשרות מנורות.




ואם מדברים על אטרקציות…
מסתבר שאנחנו היינו גם סוג של אטרקציה.
כבר כשהיינו בדרכינו למקדש, שמנו לב למבטים בלתי פוסקים לכיווננו. נשים, גברים, מבוגרים וצעירים, כולם בהו בנו.
מסתבר שהיינו ה׳זרים הלבנים׳ היחידים. מלבדינו כולם היו מקומיים.
ואם חשבתם שהעניין הסתכם במבטים בלבד, טעיתם.
זה התחיל מזוג שביקש להצטלם איתנו, אחריו הגיע זוג נוסף, ואז משפחה שביקשה שרוני תצטלם עם התינוק שלהם.
ברגע מסוים שמנו לב שאנשים עומדים בתור כדי להצטלם איתנו. רוני הייתה הכוכבת וזה לא מפתיע. בחורה צעירה, יפה וחייכנית. זאת הייתה חוויה מעניינת ומצחיקה מסוג החוויות שאי אפשר לצפות מראש.






אמריצר היא היעד האחרון שלנו בהודו (בסיבוב הזה לפחות). יש בה שדה תעופה בין לאומי. מכאן אנחנו ממשיכים בטיסה ישירה למדינה האהובה עלינו ביותר – תאילנד.
סקרנים לדעת מהו היעד אליו אנחנו מתכננים להגיע? חכו לפוסט הבא.
