חיות וחוויות

כשתכננו את המסע שלנו, וידענו שנגיע שוב לתאילנד, לקחנו בחשבון שנפגוש בעלי חיים שונים כשנצא להסתובב בטבע או אפילו ברחובות. ידענו גם שנראה בע״ח כמו ג׳וקים 😱 או שממיות קטנות וחמודות, בסביבת המגורים שלנו. אבל מסתבר שתאילנד מספקת למבקרים בה, חוויות רציניות יותר מאשר התקלות בג׳וק או שממית.

כשהגענו לקו לנטה, גרנו במלון דירות למשך שבוע ושם פגשנו חתולה, קופים, ולטאת כוח מים (מוזמנים לקרוא על המפגש המעניין בפוסט המסע שלנו בקו לנטה).
החתולה המתוקה נכנסה בהסכמתנו לבקר בחדר, הקופים והלטאה היו בחצר המלון.

אחרי שבוע עברנו לבית קרקע. כששאלנו את המתווכת על קופים, אמרה שלא ראתה כאלה ליד הבית. על לטאות לא שאלנו.

אנחנו כאמור במסע ועובדים מרחוק. שעות הבוקר והצוהריים מוקדשים לעבודה/סידורים/בית, ושעות אחה״צ והערב הן שעות הפנאי, בהן אנחנו מטיילים באי.

לרוב אנחנו מגיעים לאחד מהחופים היפים, נהנים מהמים החמימים, מבעלי החיים הימיים המיוחדים, ומהשקיעות המרהיבות. לפעמים אנחנו מטיילים רגלית, נהנים מהאוויר הנקי, ומלטפים חתולים חמודים.
כל יום, הוא יום מלא בחוויות.

אבל החוויות לא מסתיימות ברגע שאנחנו חוזרים הביתה.

כמעט מידי יום מחכה לנו ״הפתעה״ אחרת בבית.

הפתעה ראשונה

ערב אחד כשחזרנו מהים, שאלתי את סער אם הוא רוצה להיכנס להתקלח, והוא אמר שאני יכולה להיכנס ראשונה.
נכנסתי, ולמרבה ההפתעה גיליתי שאני לא הראשונה במקלחת.

צפרדע חמודה עמדה שם, ונראה היה שרק חיכתה שמישהו יפתח לה את ברז המים.

קראתי לסער שהגיע עם מצלמה, ועשה ״בוק״ לדוגמנית הקטנה.

ומה עכשיו?

טוב, היה ברור שהגברת לא יכולה להישאר שם. אבל איך גורמים לה לצאת?
רגע חושבים.. ואז, סיר ומכסה והגברת בפנים ומשם קצרה הדרך החוצה.

למחרת כשחזרנו הביתה בערב, ראינו שהגברת לא מיהרה ללכת והיא יושבת בקרטון שהנחנו ליד הדלת.

הפתעה שנייה

בערב אחר, בשעה מאוחרת, רגע לפני שהלכנו לישון, הלכתי למטבח להביא כוס מים.

הדלקתי את האור ו… אהההה, עכביש ענק עמד על הריצפה באמצע הסלון.

מייד הזמנתי את יחידת החילוץ הפרטית שלי, לטפל בשב״ח.
הטיפול מבחינתו של סער, כולל קודם כל כמה תמונות, כי חבל לפספס את ההזדמנות, ורק אחר כך מגיע שלב הפינוי.

הפעם זה היה פשוט יותר. יעה ומטאטא ואדון עכביש מצא את עצמו בחצר.

שתיתי שתי כוסות מים (אחת כי הייתי צמאה עוד קודם, ואחת להוריד את מפלס הלחץ),
ולילה טוב.

הפתעה שלישית

האורח השלישי הופיע גם הוא בסלון. הפעם זה היה בזמן שצפינו בסדרה ״Good Girls״ (אחלה סדרה, ממליצה בחום).
בעודי מביטה במסך, אני קולטת בזוית העין, תנועה. הלב מתחיל לדפוק בעוצמה…
זה נדל. סך הכל נדל. הפעם באמת אין צורך להתרגש.
ושוב בנוהל הרגיל – תמונה ואחר כך פינוי.

הפתעה רביעית

האורח שמופיע בתמונה הבאה, נמצא גם הוא בבתינו. לא במקלחת ולא בסלון, כי צריך שיהיה גיוון.
את העקרב מצאתי כשהלכתי להפעיל את מכונת הכביסה.
הוא עמד לו שם, בשקט בשקט, בין המכונה לקיר.

כוח הצלה נקרא לעזרה והגיע עם הציוד הנדרש: מצלמה (קצת פחות נדרשת אבל חייבים תיעוד), והסט המנצח – מטאטא ויעה.
מהר מאוד גם מר עקרב מצא את עצמו בחוץ.

הפתעה חמישית

כן כן, אתם רואים נכון. צרפתי תמונה של עכביש ענק, ורגע לפני שתחשבו: ״כבר ראינו תמונה של עכביש״, אקדים ואומר, זה עכביש אחר, ואם חשבתי שהראשון היה ענק, אז לא. הראשון היה גדול. זה עכביש ענק.
ענק ומתוחכם. הוא לא חיכה לי כך סתם על הריצפה בסלון, אלא מאחורי דלת הכניסה, ורק כשסגרתי אותה, ראיתי אותו. ואני מודה, נבהלתי. ממש.
סער ניסה לפנות אותו עם מטאטא ויעה אבל מסתבר שהבחור על שמונה, הוא ממש מהיר, ותוך שניה נעלם מאחורי הספה.
עוד שתי שניות עברו, הספות הפוכות באמצע הסלון, והעכביש? נעלם.
עמדנו בשקט והאדון יצא ממחבואו, טיפס אל הקיר ומשם בניסיון נוסף לברוח מהמטאטא, נעלם מאחורי הארונות במטבח.
אחרי שהודעתי לסער שאני לא מתכוונת לכבות את האורות וללכת לישון, הוא ריסס כמות נכבדה של ספרי נגד נמלים, (זה מה שהיה בבית 🙄), והבטיח לי שמשם כבר לא יצא שום דבר.

יום למחרת, סער החליט לברר בקבוצת הפייסבוק המקומית אם מישהו יודע לזהות את האורח שהגיע לביקור ללא הזמנה.
מסתבר שזהו עכביש נפוץ שאינו מזיק לבני האדם, ומעבר לכך, אפילו מסייע בכך שהוא אוכל יתושים וחרקים מציקים אחרים.

מעניין אם וכאשר יגיע עכביש נוסף, יהיה לי האומץ להשאיר אותו בבית בידיעה שהוא מועיל…

אני לא יודעת אם שמתם לב, את כל בעלי החיים עליהם סיפרתי, אני מצאתי. אין לי מושג למה, ומה המשמעות של זה. אבל זה מה שקרה.

אין ספק שקו לנטה מספקת לנו חוויות חדשות מידי יום. על חלק מהן הייתי מוותרת בשמחה, אבל זה חלק מהעניין וכל זמן שאף אחד לא נפגע, אז גם חוויות מהסוג הזה, מתקבלות.

הפוסט הזה מסתיים כאן אבל מבטיחה לעדכן אם יגיעו אורחים נוספים אל ביתנו הקט והזמני באי הקסום קו לנטה.