טיול ליד הבית
המסע של רוית

טיול, מסע, ומה שבינהם…

מהרגע בו התחלתי לכתוב את הבלוג שלי, אני חוזרת ומדגישה שאנחנו לא בטיול או חופשה, אנחנו במסע.
ולמה בעצם זה משנה? כי ישנם הבדלים מהותיים בינהם, וכל ההתנהלות היא שונה.

הטיולים שלנו

עד היום, תמיד יצאנו לטיולים/חופשות שהוגדרו מראש לטווח קצר, (החל מכמה ימים ועד שבועיים).
כיון שאני גננת, מועדי הנסיעה היו מוגבלים לחופשות של משרד החינוך. יעדי הטיול היו מוגבלים. וכמובן שהטיסות הן בעונה הבוערת, והמחירים בהתאם.

לפני כל טיול כזה, הכנו תוכנית מסודרת וידענו איפה נהיה, (כמעט) בכל רגע נתון.
הזמן היה קצוב וקצר יחסית, והסתובבנו עם רשימה של אתרים, אטרקציות, מסעדות, וחנויות מומלצות לשופינג.

היום שלנו היה מתחיל ביציאה מהמלון בשעת בוקר יחסית מוקדמת, ומסתיים עם החזרה למלון, בשעות הערב המאוחרות. במהלך כל יום, הלכנוו/או נסענו במשך שעות רבות, והקפדנו לסמן ✔️ על כל היעדים שתוכננו לאותו יום.

כל טיול כזה הרגיש קצת כמו ׳מיני מרתון׳. להספיק לראות כמה שיותר אתרים, לקחת חלק בכמה שיותר אטרקציות. לטעום מאכלים מיוחדים, ולמצוא מתנות למשפחה וחברים שנשארו בארץ.

המסע הוא אחר בהרבה מאוד מובנים.

המסע שלנו

משך הזמן שהוקצב למסע הוא ארוך באופן משמעותי. את השהות שלנו בכל יעד הגדרנו בהתאם לויזות שניתנות. בתאילנד מקבלים ויזה ל – 60 יום, בלאוס לחודש, ובויטנאם אפשר לשהות שלושה חודשים.

אנחנו במסע ארוך וחלק מהעניין הוא שהות ממושכת במקום אחד. אנחנו ישנים במלון רק ימים בודדים, ובמקביל מחפשים דירה/בית להמשך השהות.
חשוב לנו להרגיש ״בבית״. לחיות עד כמה שאפשר כמו אנשי המקום, ופחות כמו תיירים שהם מעיין ״אורחים לרגע״.

משך הזמן הארוך שמוקצב למסע, מאפשר לנו לבחור יעדים רחוקים ולהגיע לכל יעד בתקופה האידיאלית מבחינת מזג אוויר ומחיר כרטיסי הטיסה. חלק גדול מהמגבלות שיש בחופשה קצרה, לא קיים במסע.

המסע מתאפשר לנו הודות לכך שאנחנו מטיילים, אך במקביל ממשיכים לעבוד.
סדר היום שונה מסדר יום של חופשה קצרה, והוא כולל זמן המוקדש לעבודה וזמן לבילוי.

המסע מתנהל בקצב אחר מה שמאפשר לנו לחוות לעומק את המקום בו אנחנו שוהים.
אנחנו לא ב׳מיני מרתון׳, ויש לנו זמן לחקור את הסביבה, ולגלות בעצמינו פינות חמד, ולא רק לסמן ✔️ על אתרים ואטרקציות מומלצות.

באחד הימים, יצאנו לחקור את הסביבה הקרובה כדי לגלות פינות חמד מעניינות, כמו שאנחנו אוהבים.

בזמן הזה במסע שלנו, אנחנו גרים בקו לנטה. שכרנו בית קרקע קטן, מוקף עצים וצמחייה ירוקה.
הבית ממוקם בסמוך לכביש צדדי, ורוב השכנים הם תאילנדים.

הלכנו לנו בצד הכביש, ראינו את בתי השכנים, קופים חמודים (מרחוק 😀) פרחים ופרפרים, ויער עצי גומי.
בזמן שצעדנו לאיטנו, שמענו פיכפוף מים. מבט אחד הצידה גילה לנו נחל קטן זורם לו בין העצים.
הזדמנות מעולה למנוחה קצרה וטבילת הרגליים במים הקרירים והמרעננים.

חזרנו הביתה מטיול קצר ליד הבית, עם חיוך ואוסף חדש של תמונות.
טיול שסביר מאוד שלא היינו עושים בחופשה קצרה, קצובה בזמן ועמוסה באטרקציות ״חובה״.

אולי גם תאהב...