בכל יעד אליו תגיעו, יש אתר אחד לפחות, שמוגדר כ״אטרקציה שאסור לפספס״.
"רחוב הרכבת" (Hanoi train street), רחוב יוצא דופן הנמצא במרכז העיר האנוי, הוא אתר שכזה.
אז מה הופך אותו ליוצא דופן וכל כך מיוחד?
זהו אינו עוד רחוב כשאר הרחובות של האנוי, שכן ממש באמצע הרחוב, עוברים פסי רכבת, והרכבת, עוברת בקרבה מדהימה, לבתים ולבתי הקפה שלאורכו.
מה עושים שם?
כשתגיעו לאזור, לא תוכלו להתבלבל.
עובדי בתי הקפה הפזורים לאורך המסילה, ״יקפצו״ עליכם ויציעו לכם לשבת לשתות קפה, בירה, שייק, בזמן שאתם ממתינים לרכבת. בנוסף, רוכלות ינסו בכל כוחן למכור לכם מזכרות מרחוב הרכבת.
גם עלינו ״קפצו״ מספר עובדים/מלצרים והזמינו אותנו לבית הקפה שלהם.
סירבנו בתקיפות (אין ברירה אחרת 🙄) אך בנימוס.
המשכנו לצעוד לאורך המסילה, כדי לראות את המקום וגם להצטלם כמובן.
הרכבת עוברת בשעות קבועות וידועות. עד להגעתה, אפשר להסתובב ברחוב ולהצטלם כשברקע בתי הקפה ומנורות נייר צבעוניות.
אנחנו היינו בשעות היום והרחוב היה מואר וחגיגי. אם יש לכם זמן, שווה להגיע גם בערב. כשבחוץ מתחיל להחשיך, התאורה הצבעונית בולטת וחגיגית אף יותר.
איך תדעו שהרכבת מגיעה ועליכם למצוא מקום ישיבה בטוח?
במקום מסתובבים שוטרים שתפקידם לעדכן על בוא הרכבת ולוודא שכל האנשים נמצאים במקום בטוח.
גם בעלי בתי הקפה יודעים בדיוק איפה עובר ״הקו האדום״, ודואגים שהלקוחות לא יחרגו ממנו.
כשסיימנו להסתובב ולצלם תמונה או שתיים (או עשר), בחרנו מקום שנראה לנו נחמד, והתיישבנו.
אני הזמנתי קפה קוקוס וסער שייק קוקוס (רואים שאנחנו אוהבים קוקוס, נכון?)
ומה עכשיו? מחכים.
ובינתיים, שותים מהקפה המיוחד, מחליפים מילה עם היושבים לידינו, מחלקים בנינו את משימת התיעוד (כי אם אין תיעוד, וידאו וסטילס, זה כאילו שלא היינו שם 😀).
בזמן שהמתנו לבואה של הרכבת בצד אחד של הרחוב, הבחנו בהתקהלות קלה באחד מבתי הקפה שבצידו השני.
התברר שאדם מבוגר, שישב על כסא סמוך למסילה, הרגיש לא טוב, וכמעט התעלף.
חבריו ועובדי בית הקפה, העבירו אותו לכסא פנימי, ועמדו בצמוד אליו כדי למנוע ממנו ליפול אל פסי הרכבת.
זה היה רגע מלחיץ בהתחשב בעובדה שהרכבת הייתה צפויה להגיע.
ואיך ידענו שהיא צפויה להגיע?
השוטרים שרקו בכל כוחם, פינו את אחרוני הרוכלות, ווידאו שיושבי בית הקפה בטוחים.
ברגע אחד, כולם ישובים במקומם ואוחזים במצלמות או טלפון נייד.
ברקע שריקות השוטרים ואז … צופר הרכבת נשמע והיא הופיעה במלוא הדרה.
נעה במהירות גבוהה, קרובה כל כך שאם הייתי מושיטה את היד, הייתי יכולה לגעת בה.
לאחר שהרכבת חלפה, הכל חזר לקדמותו.
אנשים הלכו לדרכם, בעלי בתי הקפה יצאו ״לצוד״ לקוחות חדשים והרוכלות חזרו לצעוד לאורך המסילה… עד המועד הבא של הרכבת.
מצרפת לכם את סרטון הוידאו שצילמתי. ממליצה להגביר את הווליום.
