מאי צ׳או – להתחבר לטבע ולשקט

בפוסט בו כתבתי על ויאטנם, סיפרתי לכם על עיר הבירה האנוי, המתפקדת בין היתר כבסיס יציאה לטיולים בצפון המדינה. כשסיימנו את הטיול שלנו לסאפה, חזרנו להאנוי, ישנו לילה אחד, ולמחרת יצאנו לכיוון מאי צ׳או.

מאי צ׳או הוא כפר שקט בצפון ויאטנם, במרחק של כשלוש שעות נסיעה מהאנוי.
מקום שליו, שופע שדות אורז ועמקים ירוקים בו מתגוררים שבט אנשי ״התאי״, שהם המיעוט האתני הגדול ביותר בווייטנאם ועיסוקם העיקרי הוא חקלאות, בדגש על גידול אורז.
נשות הכפר עוסקות גם באריגה ומוכרות מפות, תיקים ועוד, מעשי ידיהן.

את הנסיעה לכפר עשינו בוואן (עם נהג) אותו הזמנו מהאתר 12go. הנופים היפים של הצפון הופכים את הנסיעה לחוויה בפני עצמה.

איפה ישנים?

רוני שלנו, ופלג בן הזוג שלה, שמטיילים גם הם בויאטנם, הגיעו לשם מספר ימים לפנינו, והמליצו לנו על ה״הום סטיי״ בו ישנו.
שהייה בהום סטיי היא בעצם שהייה לצד המקומיים.
בשונה מבית מלון בו יש קבלה ועובדים של המלון, כאן, בעלי הבית גרים באותו מתחם, הם המארחים, ואלה שדואגים לכל צרכיכם.

אנחנו התגוררנו ב״הום סטיי״ של קו, הנקרא Co's House.
קו איש חביב, מתגורר במקום עם אשתו ושני ילדהם הקטנים. גם הוריו המבוגרים גרים במקום ולוקחים חלק במשימות יומיומיות כמו טיפול בצמחים, הגשת אוכל ועוד.
משפחה נעימה וחייכנית. קו מדבר אנגלית טובה, ובזכות המטיילים הישראלים הרבים המגיעים למקום, הוא לומד גם מילים נבחרות בעברית.
קו מחזיק מספר זוגות אופניים לטובת האורחים, מה שמאפשר להתנייד באופן עצמאי ברחבי הכפר.

מה עושים?

לוקחים אופניים ורוכבים בשבילים שבין שדות האורז.
אנחנו היינו במאי צ׳או במרץ והשדות היו ירוקים. המקומיות המבוגרות עבדו בעקירת עשבים שוטים המפריעים לאורז לגדול.

יושבים באחד מבתי הקפה מול הממוקמים מול שדות האורז ומתרעננים עם קפה ויאטנמי טעים או שייק פירות. אנחנו אהבנו את green.

נהנים מהשקט, השלווה והנופים היפים.

אחד הדברים המעניינים במסע, הוא המפגש עם אנשים ממקומות שונים בעולם.
במאי צ׳או פגשנו בתיירים מקומיים, ויאטנמים שהגיעו מאזור האלונג. הם ערכו מסיבה שכללה הופעה, ריקודים, ארוחה חגיגית וכמובן הרבה ״הפי ווטר״, (יין אורז).
כשהבחינו שאנחנו מתעניינים, שאלו מהיכן אנחנו, חיבקו אותנו והזמינו אותנו להצטרף אליהם לריקודים. אחרי שהודינו להם, רצינו לעזוב, אך הם התעקשו שנישאר ונשתה איתם.
נפרדנו כשעל פנינו חיוך גדול מחוויה קצרה אך מלאת שמחה.

ויש גם חוויות פחות נעימות…

אומרים שאם שאם לא חטפת הרעלת מזון, כנראה שלא טיילת במזרח.
באחד הערבים, כשסער חש ברע, הבנו שהוא קיבל הרעלת מזון (הראשונה מאז יצאנו למסע באוגוסט 2024, ובתקווה שתהיה גם האחרונה).
יום אחרי מצאתי את עצמי באותה סיטואציה 😵‍💫.
לא נעים להיות חולים, בטח לא כשרחוקים מהבית. למזלנו היינו מצוידים בקל בטן.
יומיים אחרי, זה כבר היה מאחורינו.

אז מי ששבע מהרעש וההמולה של האנוי, ומחפש לשנות אווירה, מאי צ׳או הוא המקום עבורו.
כפר קטן, שקט ושלו, שדות אורז, נופים יפים ותושבים חביבים.