ואנג ויאנג – לאוס

המסע שלנו בלאוס התחיל כאמור בעיר לואנג פראבנג. כשהרגשנו שמיצינו את העיר ואת מה שהציעה לנו, החלטנו להמשיך בדרכנו וחיפשנו מקום קרוב יותר לטבע. שיטוט קצר ברשת ובקבוצות הוואצאפ של לאוס, ומצאנו את היעד הבא – העיירה ואנג ויאנג.

איך מגיעים מלואנג פראבנג לואנג ויאנג?

גילינו שישנן שתי דרכים:
דרך אחת היא בוואן המיועד לעשרה נוסעים. הנסיעה אורכת בין שש לשמונה שעות בכבישים העקלקלים של לאוס.
(חבורה של צעירים שפגשנו, סיפרו שהוואן שלהם נתקע בדרך, הם נאלצו לחכות שעה וחצי בחום עד שהגיע וואן נוסף לאסוף אותם, כך יצא שאת רוב הדרך הם עשו בהרכב של 20 איש בוואן. חוויה בפני עצמה 😵‍💫, חישבו טוב אם זה מתאים לכם).
הדרך השניה, בה אנחנו בחרנו, היא נסיעה של שעה ברכבת הסינית. את הכרטיסים ניתן להזמין ארבעה ימים לפני מועד הנסיעה בעלות של 20 דולר לאדם בערך, (אנחנו הזמנו כרטיסים למחלקה ראשונה).
ההזמנה שלנו נשלחה לאישור (היינו בהמתנה כמה שעות) ורק אחרי האישור, קיבלנו למייל את כרטיסי הנסיעה.
חשוב להזמין את הכרטיסים באתר הרשמי laostrain.com. (שמענו ממקור ראשון, אנשים שהזמינו באתר אחר, וכשהגיעו לתחנה, גילו שהכרטיסים לא תקפים ולכן לא יכלו לעלות לרכבת).
ועוד משהו חשוב אחד: לרכבת אסור להעלות תרסיסים למינהם וחפצים חדים כמו סכין, מספריים, פצירה וכו׳.

בבוקר הנסיעה, הזמנו וואן בעלות של 50 אלף קיפ לאדם, ונסעו כחצי שעה לתחנת הרכבת. בכניסה יש להציג את הדרכון וכרטיס הנסיעה, לאחר מכן, כל התיקים עוברים שיקוף. בתחנה יש חנוית נוחות וכן שירותים. ישבנו באולם ההמתנה עם המוני סינים.
זמן קצר לפני הגעת הרכבת, נפתחו השערים, הצגנו שוב את הכרטיסים ויצאנו אל הרציפים. הרציפים ממוספרים וכל נוסע ממתין באיזור המסומן לפי מקום הישיבה ברכבת (לנו היו כרטיסים לקרון 8 ובהתאם לכך עמדנו והמתנו).
הרכבת הגיעה בדיוק בזמן, ואנחנו עלינו לקרון שלנו ופילסנו את דרכנו עם המזוודות הענקיות, למושבים שלנו.
היינו די חריגים בנוף ומבטים מכל עבר הופנו אלינו. (הסינים מגיעים ברכבת עם מזוודות קטנות לביקור קצר).
נסענו במהירות של 160 קמ״ש ותוך שעה הגענו לתחנת הרכבת של וואנג ויאנג.
כדי להגיע למרכז העיר יש לקחת מונית/מיניבוס מתחנת הרכבת, שילמנו 40,000 קיפ לאדם במיניבוס, ונסענו כעשר דקות.

ואנג וואינג היא עיירה קטנה, הממוקמת כשעתיים צפונית לבירה של לאוס, ויינטיאן. היא מוקפת בהרים ירוקים ונופים ציוריים, נהר נאם סונג זורם לאיטו דרך העיירה.

כשהגענו, הרגשנו מייד באווירה אחרת מזו שהייתה בלואנג פראבנג, שונה לטובה.
הכבישים לעומת זאת, גרועים ביותר. נראה שיש יותר בורות מכביש. תוסיפו לזה גשם, (הבורות מתמלאים במים), חוויה אמיתית 😵‍💫.

לינה

לרוב אנחנו מזמינים מלון ביעד המבוקש, לשני לילות. סוגרים דרך אחת האפליקציות על סמך חוות הדעת, וביום שאחרי, עושים סיבוב קצר באיזור ומחליטים אם רוצים להישאר במלון הנוכחי או לעבור למלון/ דירה אחר.
את הלילות הבאים סוגרים מול המלון עצמו וכך מוזילים עליות.
כך עשינו גם בוואנג ויאנג. הזמנו שני לילות במלון ואחר כך עברנו למלון אחר. על שני המלונות שילמנו 30 דולר ללילה, רק שהמלון השני, זה שסגרנו במקום, היה נוח ונעים יותר, ארוחת הבוקר הייתה מגוונת יותר והייתה בריכה שכייף להיכנס אליה. ממליצה בחום על המלון – SKY HOTEL.

כביסה – בשיטוט בעיר, ראינו שמקומות רבים מציעים שירותי כביסה בעלות של 30,000 קיפ לקילו וכך גם במלון בו שהינו. כמובן שבחרנו לכבס במלון. השארנו את הכביסה בקבלה בבוקר וקיבלנו אותה אחה״צ נקייה וריחנית. (למעט זוג תחתונים אחד שאבדו עקבותיו ובקבלה הציעו לנו לקנות עבורינו זוג חדש. אנחנו וויתרנו).

התניידות

אחרי שסגרנו לנו מלון ומסרנו כביסה, סער יצא לחפש אופנוע להשכרה.
ברוב הסוכנויות ביקשו ממנו להשאיר דרכון כפיקדון על האופנוע. לשמחתינו, סער מצא סוכנות אחת שהסכימה לקבל כסף כפיקדון.
לנו יש רישיון ולכן אופנוע היה האופציה העדיפה עבורינו.
למי שאין רישיון או מטייל כמשפחה/בקבוצה, יכול להתנייד בטוק טוק. הם זמינים ונמצאים כל יום, כל היום, בכל מקום.

יש אופנוע, אפשר לצאת לטייל.

אז מה עושים בוואנג ויאנג?

לגונות

בילוי מהנה במים קרירים ומסביב טבע פראי ומדהים. בוואנג ויאנג יש לגונות רבות ולכל אחת מהן מספר.
אנחנו ביקרנו בלגונות 2, 3, ו – 4. לגונה 2, הקרובה ביותר למרכז העיירה, 25 דקות רכיבה בערך, כוללת מספר בריכות, שטחי דשא גדולים, אזורי ישיבה מגוונים, שירותים ומסעדות. אנחנו דרגנו את לגונה 2 במקום האחרון. היא הייתה המונית מיידי לטעמנו והגישה למים לא הייתה נוחה (אין מדרגות מסודרות והכניסה והיציאה הן דרך אבנים חלקלקות שעלולות להתדרדר). עלות כניסה – 20,000 קיפ לאדם.
לגונה 3 – קרובה יחסית ללגונה שתיים. פחות המונית. יש מקפצה ואומגה קטנה וגם אבובים (כל זה ללא עלות נוספת).
יש במקום שירותים ומסעדה ומגוון מקומות ישיבה.
יש מסלול הליכה קצר למערה וגם מסלול טיפוס מאתגר. (אנחנו ויתרנו על שני המסלולים).
עלות כניסה: 20,000 קיפ לאדם.
לגונה 4 – מרוחקת כ – 40 דקות ממרכז העיירה (בכיוון ההפוך משאר הלגונות). בדרך צריכים לחצות גשר, המעבר בתשלום של 10,000 קיפ. בכניסה ללגונה תתבקשו לשלם עוד 10,000 לאדם. הלגונה עצמה קטנה וחביבה, המים קרים ומרעננים. יש מקפצה ואומגה, שירותים ומקומת ישיבה, אך אין מסעדה אז מומלץ להצטייד מראש במים ואוכל.
הלגונה הכי פחות עמוסה, כנראה שבגלל המרחק. אנחנו ניהננו.
איך מגיעים ללגונות? אם אתם על אופנוע, פשוט תכתבו בגוגל מאפס Blue Lagoon ואת מספר הלגונה אליה אתם רוצים להגיע. אם אתם נוסעים בטוק טוק, פשוט תגידו לנהג והוא כבר ידע לאן לקחת אתכם.

תצפית Nam Xay Viewpoint

הגענו לתצפית אחרי רכיבה של 20 דקות ממרכז העיירה, זמן קצר לפני השקיעה (ממליצה לכם גם), שילמנו 20,000 קיפ לאדם והגענו לנקודת ההתחלה. מהר מאוד גילינו שההגעה לנקודת התצפית כרוכה בטיפוס על… סלעים. לא מדרגות, סלעים 😵‍💫.
כבר הגענו ושילמנו, לא נטפס? אז טיפסנו. בחלק מהדרך היו סלעים בגודל ״סביר״ ובחלק, סלעים גדולים ממש כך שנאלצנו לטפס עם הרגליים והיידים. היו מקומות עם מעקות במבוק שאפשר היה להיעזר בהם כדי לטפס, ומקומות עם טבעות אחיזה שנעזרנו בהן כדי למשוך את עצמנו מעלה. בשלב מסוים, עצרתי לנוח בעוד סער ממשיך לטפס (אין ספק שהוא בכושר טוב יותר ממני), היה חם, הזעתי בצורה מוגזמת אבל לא ויתרתי. אחרי קרוב ל 45 דקות, הגעתי לנקודת תצפית מרהיבה המשקיפה על כל ואנג ויאנג. אחרי שצילמנו והצטלמנו, הגיע הזמן לרדת חזרה. כשהתחלנו לרדת עדיין היה מעט אור בחוץ, במהלך הירידה, השמש שקעה, אנחנו היינו מוקפים עצים וצמחיה פראית ומהר מאוד מצאנו את עצמינו בחושך מוחלט בירידה, על סלעים. אין ברירה חייבים להמשיך, פנס בנייד יש, אל תתייאש.
לשמחתי, ועל אף החושך, הירידה הייתה מעט יותר קלה מהעלייה. שלושה ימים אחרי, עוד הרגשתי את שרירי הרגליים שלי אבל אין ספק שזה היה שווה.

כדי להגיע ללגונות ולתצפית, רכבנו בכבישים מלאי בורות ואבני חצץ וחצינו גשרים עשויים קורות עץ, רוב הזמן העינים היו מופנות למטה, אל ה״כביש״, אך בין לבין, כשהרמנו את עיננו, נגלה לנו הנוף המדהים, הטבע במלוא הדרו, הרים גבוהים וצמחייה ירוקה עבותה. יחד איתנו טיילו גם כלבים, פרות ותרנגולות.

מה עוד אפשר לעשות בוואנג וייאנג? (אטרקציות שאנחנו לא עשינו)

אחת האטרקציות המרכזיות היא ה – Tubing, שייט באבובים לאורך הנהר.

שייט קיאקים שניתן להזמין במשרדי התיירות בעיירה.

ביקור במערות – בואנג ויאנג יש מספר מערות. מערת THAM PHU ומערת THAM-XANG, הן שתי המערות המומלצות.

סיור בכדור פורח – כל אחר צהריים עד שקיעה ישנן טיסות בכדור פורח. טיסה עולה סביב 100 דולר לאדם.

טיפוס הרים.

מה אוכלים?

סנדוויצים – בכל פינה תוכלו לראות דוכנים המציעים סנדוויצ׳ים. יש מגוון גדול וכל אחד יכול למצוא לעצמו את הסנדוויץ המועדף עליו. אנחנו טעמנו סנדוויץ אחד עם ירקות וטופו ואחד אם חביתה. המחירים ממש זולים ונעים בין 30 ל 60 אלף קיפ.

המקום של ויקטור – אי אפשר לדבר על אוכל בוואנג ויאנג בלי להזכיר את ״המקום של ויקטור״. נראה כי החבר׳ה הצעירים בטיול אחרי צבא, תפסו בעלות על המקום, למעט ערב אחד, המקום תמיד היה מלא ישראלים. זה המקום להכיר חברים שגם הם בטיול אחרי צבא, להחליף חוויות, לשתף בהמלצות, ולתכנן את המשך הטיול.
ויקטור מציע אוכל פשוט וטעים מהמטבח המקומי וגם מהמטבח הישראלי במחירים מעולים. אנחנו אכלו שם כמעט כל ערב. ממליצה על השניצל (אנחנו אכלנו שינצל טופו) עם הפירה/ציפס וסלט. מנה גדולה, טעימה ומשביעה ב 60,000 קיפ. בימי שישי בערב החבר׳ה מתקבצים אצל ויקטור לארוחת שבת הכוללת חלות (יש להירשם מראש).
בנוסף ויקטור מציע הסעות ויעזור לכם לסגור גם אטרקציות אם תרצו.

סבן אילבן – הסניף היחיד בכל לאוס נמצא כאן בעיירה הקטנה. אל תצפו למגוון ומלאי כמו בתאילנד אבל בהחלט אפשר למצוא כאן נשנושים טעימים.

מה עושים בערב/לילה?

אחרי שמסימים לאכול, הולכים לשתות.
יש כמה ברים נחמדים עם מקומות ישיבה בסגנון זולה, במות קטנות עם מזרונים וכריות ובמרכז שולחן קטן.
אפשר לשבת לשתות, להקשיב למוזיקה, לרקוד או לשחק ביליארד. כל המקומות נמצאים פחות או יותר באותו איזור כך שאתם יכולים לעבור, להציץ, להקשיב לסגנון המוזיקה, ולבחור את המקום שהכי התחברתם אליו.

לסיכום: ואנג ויאנג היא עיירה קטנה וחביבה, קרובה לטבע. האווירה בה נעימה. הכבישים לא מדהימים אבל עבירים. המחירים זולים יותר מאשר בלואנג פראבנג. אנחנו אהבנו.

מוואנג ויאנג אנחנו חוזרים ברכבת הסינית ללואנג פראבנג ללילה אחד ומייד אחר כך, טיסה לצאנג מאי שם מחכה לנו הדירה ששכרנו לחודש וחצי הקרובים.

רוצים לדעת איפה מחפשים ואיך שוכרים דירה בצאנג מאי? חכו לפוסט הבא.