סאפה – מסע בין הרים, כפרים ומפלים

מי שעוקב וקורא את הבלוג שלי, יודע שאנחנו במסע במזרח הרחוק.
במרץ עזבנו את תאילנד והגענו לויאטנם.
המסע שלנו בויאטנם התחיל בעיר הבירה האנוי (תוכלו לקרוא על כך בפוסט ויאטנם), שמתפקדת גם כבסיס יציאה לטיולים בצפון המדינה.
סער יצא מהאנוי ללופ של אה ג׳אנג, ומספר ימים אחרי שחזר מהטיול שלו, נסענו יחד לסאפה.

העיירה סאפה  (SA PA) נמצאת בצפון ויאטנם. במרחק של 6-7 שעות נסיעה מהאנוי. היא שוכנת על רכס ההרים הואנג ליאן סון (Hoang Lien Son) סמוך לגבול עם סין, וידועה בנוף הציורי הנשקף ממנה.
סאפה מוקפת בשדות אורז ירוקים ובכפרים קטנים וציוריים, בהם מתגוררים שבטים וקבוצות אתניות שונות, כמו שבט ההמונג, המשמרות מנהגים ותרבויות מרתקות.
היא ממוקמת כ – 1500 ק״מ מעל פני האדמה ומזג האוויר בה, קריר ונעים יחסית לשאר ויאטנם.

איך מגיעים לסאפה?

בויאטנם נחשפנו לראשונה במסע שלנו, לחווית הנסיעה בסליפר. אוטובוס ובו תאי שינה אישיים מסודרים בשתי קומות (כולל כרית, שמיכה, מסך טלוויזיה, אוזניות ושקע טעינה). בעליה לסליפר תקבלו שקית לאחסון הנעליים. בירידה מהסליפר חיכה לנו ארגז עם כפכפים. אנחנו וויתרנו על חווית הכפכפים המשומשים ובחרנו לנעול את הנעליים שלנו 😀.

את המקומות לסליפר הזמנו מהאתר HK BUSLINES.
ממליצה לכם להזמין כמה ימים מראש כדי שתהיה לכם אפשרות לבחור את שעת היציאה , ואת מיקום תא השינה, (למי שרגיש לטלטולים בנסיעה, עדיף להזמין תא שינה תחתון).
אנחנו נסענו לסאפה בלילה וחזרנו להאנוי בסליפר שיצא בשעות הצוהריים. זמן נהדר לראות את הנופים היפים.
במהלך הנסיעה הארוכה, יש שתי הפסקות קצרות בהן תוכלו לקנות לכם משהו קטן לשתות/לאכול וגם ללכת לשירותים. (השירותים בתשלום סמלי אז אל תשכחו לקחת איתכם כסף).

מה עושים בסאפה?

אפשר לטייל בעיירה עצמה. סאפה הוקמה בימי השלטון הצרפתי הקולונאיליסטי בוויטנאם, וניתן לראות בה את הארכיטקטורה הצרפתית.
אפשר לבקר באגם הנמצא במרכז העיירה, לשבת על אחד הספסלים או באחד מבתי הקפה הצופים אל האגם, ולהנות מהקפה הויאטנמי היחודי.

ביקור בכפרים ובמפלים

ביקור בכפרים הקטנים והזדמנות לראות את אורחות החיים המעניינים של שבטי האזור, לפגוש את המקומיים הלבושים בבגדים המסורתיים, ולצפות בהם עובדים בשדות.
אפשר להתארח בבתי המקומיים במסגרת ה״הום סטיי״. תמורת תשלום, תוכלו לבקר, לאכול וגם לישון.
בשווקים תוכלו לקנות מזכרות אותנטיות, מעשה ידי המקומיים.

אנחנו ביקרנו בכפרי לאו קאי הנימצאים במרחק של כחצי שעת נסיעה מסאפה. שכרנו קטנוע (מעילי רכיבה וקסדות הבאנו מהארץ) ויצאנו לטייל. הדרך עצמה יפה גם היא, ומידי פעם עצרנו להביט בנוף ולצלם.
בכניסה לכפר החנינו את הקטנוע, ויצאנו לטיול רגלי בכפר בין שדות האורז, ולאורך הנהר.

כפר נוסף בו ביקרנו הוא הכפר קט קט. הוא נמצא במרחק הליכה קצר ואין צורך בקטנוע. הכניסה היא בתשלום סמלי.
אין ספק שהמקום מכוון לתיירים אך עדיין ניתן להנות מהטבע, מהמבנים האותנטיים, ומהאוכל המקומי.
בסיום הביקור, חזרנו רגלית למלון בסאפה. ליתר דיוק, הלכנו רק חלק מהדרך. כיוון שהאזור הוא הררי, והדרך חזרה כולה בעליה, אחרי חצי שעה בערך, מצאנו את עצמינו מזמינים מונית באפליקציית גראב.

אנחנו בחרנו לטייל בכפרים באופן עצמאי, אך יש גם אפשרות לטייל במאורגן.
מי שמארגנת את הטיולים היא ה״מאמא״. אם הבית, שמלווה את הקבוצה במהלך הטיול בכפר, מספרת על אורח החיים הייחודי, ודואגת לארוחות. אפשר לטייל עם המאמא במשך יום אחד, ואפשר לטייל יומיים, כולל לינה בביתה של המאמא.

מפלים – אנחנו ביקרנו במפל האהבה. שילמנו דמי כניסה סמליים ונכנסנו. בדרכנו למפל פגשנו בקרבאו – תאו מים.
היו שם יותר מאחד אבל אין לי מושג איך אומרים קרבאו ברבים 😆. הלכנו בשביל שחלקו מישורי וחלקו עם מדרגות.
כשהגענו, עצרנו להתרעננות. אנחנו טבלנו במים הקרים רק את הרגליים. אם אתם אמיצים יותר, תוכלו גם לשחות.
אחרי שסיימנו להצטלם ולצלם את המפל מכל כיוון אפשרי, המשכנו את המסלול לאורך הגשר וחזרנו חזרה.
מפל נוסף מומלץ הוא מפל הכסף.

למי שמחפש פעילות אקסטרים

טרק לפיסגת הר פנסיפאן (Fansipan Mountain) – ההר הגבוה ביותר בוייטנאם ובדרום מזרח אסיה כולה, מתנשא לגובה של 3,140 מטרים.
הטיפוס על הר הפנסיפאן אפשרי בכל חודשי השנה ומצריך ציוד המתאים לתנאי השטח ולמזג האוויר.
החודשים המומלצים לטיפוס הם אוקטובר – נובמבר ומרץ – אפריל.
את הטרק עושים בקבוצה מאורגנת (באמצעות חברות התיירות השונות), מלווים במדריך.

לאוהבי הקניות

בסאפה יש המווון חנויות בהן ניתן לקנות בגדי ספורט של חברות מוכרות וכן ציוד חורפי – מעילים/כובעים/ביגוד טרמי. גם כאן, כמו בהאנוי, הבגדים אינם מקוריים אלא חיקוי ברמה גבוהה. אפשר להתמקח על המחיר אבל חשוב לעשות זאת באופן מכבד.