אני מאלה שאוהבים לדעת לאן מועדות פניהם. אי ודאות מלחיץ אותי. ולכן, לפני כל טיול, אני קוראת על היעד אליו אני רוצה להגיע, בודקת אילו אטרקציות מומלצות, ומהם ה״מקומות שאסור לפספס״, ולפי המידע שאספתי, מתכננת את מסלולי הטיול.
גם כשהגענו לפאי, קראתי המלצות ורשמתי לי את כל המקומות והאטרקציות ש״חובה להיות ולראות״.
ביקרנו בפאי קניון, עלינו לבודהה הלבנה, היינו במעיינות חמים, עלינו לתצפית בכפר הסיני, טיילנו על גשר הבמבוק המפורסם, אכלנו ב – Walking Street וראינו מופע אש בפרדייז בר.
הפעם, בשונה מפעימים קודמות, אנחנו במסע ולא בטיול בזמן מוגדר. הפעם החלטנו להשתקע במקומות אליהם נגיע ונאהב, יש לנו זמן ואנחנו לא ממהרים לשום מקום.
אז מה עושים כשיש זמן וכבר ביקרנו ברוב האטרקציות שהן ״Must"'?
יוצאים לאטרקציה שאני קוראת לה: ״ללכת לאיבוד מבחירה״. מה שכייף באטרקציה הזאת, זה שהיא חינמית ואפשר לצאת לעוד ועוד אטרקציות שכאלה.
אפשר לצאת ברגל, על אופניים, רכב דו או ארבע גלגלי. אתם תחליטו.
לנו התאים לצאת לשוטט על הקטנוע וזה מה שעשינו. הפעם לא הגדרנו יעד ולא השתמשנו בגוגל מפות. עלינו על הקטנוע (עם קסדות כמובן), ויצאנו לדרך.
רכבנו להנאתנו ונהננו מהדרך ומהדברים שנגלו לנו תוך כדי תנועה: הטבע במלוא הדרו, ירוק ומרשים, שדות אורז, מקדשים נסתרים, בעלי חיים מקומיים ונהר קסום. עברנו ליד בתי מגורים, חייכנו לשלום לעוברים והשבים וזכינו בהצצה לחיים של המקומיים. (רוב התושבים כאן מאוד נעימים וחייכניים).
חשוב כמובן לשים לב לשילוט בדרכים, לנסוע רק במקומות מותרים, לשמור ולכבד את כללי המקום והתושבים.
באחד השיטוטים החל לרדת גשם (לא מפתיע בהתחשב בכך שזאת היא העונה הגשומה בפאי), אבל זה לא עצר בעדינו מלהמשיך. לבשנו מעילי גשם (שנראים יותר כמו שקית אשפה עם כובע' מאשר מעיל 😆), והמשכנו לטייל.
