במהלך השנים האחרונות, יצא לנו לשמוע מחברים, די הרבה סיפורים על ויאטנם.
כשהחלטנו לצאת למסע ולטייל במדינות המזרח הרחוק, ויאטנם מייד נכנסה לרשימה.
ויאטנם היא מדינה מרתקת, מזג האוויר הנוח, מאפשר לטייל בה במהלך כל השנה. מדינה מגוונת שיש בה אזורים הררים לצד מישורים. ערים צפופות ורוחשות פעילות, לצד אזורי נופש ושדות אורז ירוקים.
מדינה שבה התרבות המקומית שופעת חגיגות ססגוניות, ריקודים מסורתיים, ופסטיבלים מרתקים.
מטבח מעורר תיאבון, וסצינת קפה מפוארת.
בוייטנאם יש מספר איזורי אקלים. כדאי להבין מהן התקופות הנוחות ביותר לטיול בכל חלק במדינה.
בדרום – בחודשים מרץ עד יוני חם ויבש. מיולי עד נובמבר גשום, ובחודשים דצמבר עד פברואר קריר ויבש. אפריל הוא החודש החם ביותר. בעונה הגשומה, יתכנו הצפות ברחובות, והיתושים מופיעים. התקופה המומלצת לטיול בדרום היא בין החודשים דצמבר עד פברואר.
בצפון יש ארבע עונות נפרדות. החורף קר, הקיץ חם וגשום, באביב (חודשים מרץ-אפריל) נעים מאוד ובסתיו (אוקטובר-דצמבר) גם כן נעים. בהרים ובמקומות הגבוהים יותר בצפון, הטמפרטורות קיצוניות בין העונות – בקיץ חם מאוד ובחורף תוכלו לראות שלג.
כדי להיכנס למדינה יש צורך באשרת כניסה – ויזה. את הבקשה לויזה צריך למלא בקפדנות ולהגיש מראש.
אנחנו מילאנו את הבקשה לויזה, בזמן שגרנו בקו לנטה, תאילנד, הגשנו בקשה און ליין, וכעבור שבוע בערך, קיבלנו במייל הודעה כי הויזה אושרה. כשהאישור היה בידינו, הזמנו כרטיסי טיסה להאנוי וסגרנו מלון לשלושה לילות ראשונים.
בעקבות שאלות שחזרו שוב ושוב בקבוצות שונות של ויאטנם, הבנתי שתהליך הוצאת הויזה מעט מאתגר, ולכן כתבתי מדריך להוצאת ויזה לויאטנם.
בתחילת מרץ, נפרדנו מתאילנד אהובתינו, ועלינו על טיסה של שעתיים מבנגקוק להאנוי.
בשדה התעופה בבנגקוק וגם בזה של האנוי, התבקשנו להציג את הויזה. במקרה שלנו, הפקיד הסתפק בקובץ ששמרנו בנייד. כיוון ששמענו על מקרים בהם אנשים התבקשו להציג מסמך מודפס, אני ממליצה לכם להביא איתכם עותק מודפס של הויזה.
האנוי
האנוי, שמשמעותה המילולית היא: ״גדת הנהר״, היא עיר הבירה של ויאטנם המאוחדת, ונמצאת על גדות הנהר האדום, בצפון המדינה. זאת היא העיר השנייה בגודלה במדינה אחרי הו צ'י מין סיטי.
בעיר ישנם כמה אגמים, אחד מהם הוא אגם הואן קיאם, הנמצא הבמרכז העיר. מקדש נוק סון, שוכן מאז המאה ה – 18 על האי במרכז האגם.
הרובע הישן, הנמצא מצפון לאגם. הוא אזור ובו רחובות עתיקים, וביניהם שווקים, מסעדות ובתי קפה.
אזור בו מתקיימת פעילות כמעט 24 שעות ביממה.
זהו גם האזור שבו מומלץ לישון, אם אתם רוצים להיות קרובים למרכז העיניינים, ולהתנייד רגלית.
התניידות
אם תבחרו לישון באזור העיר העתיקה, תוכלו להתנייד רגלית ולהגיע בקלות ובמהירות ממקום למקום.
כשתרגישו עייפים, עמוסים בשקיות מהשופינג שעשיתם, או שסתם יהיה לכם חשק לחוות עוד חוויה אותנטית, תוכלו להיעזר בטוקטוק. אופניים, עם עגלה בה תוכלו לשבת, בעוד הנהג מדווש לעבר היעד, נמצאים בכל פינה. אין צורך להזמין אותם באפליקציה כזו או אחרת. הם שם כל הזמן ובכל מקום, והם יציעו את עצמם גם אם לא תבקשו.
האווירה בעיר
אנחנו כאמור הגענו להאנוי היישר מתאילנד. מסיפורים ששמענו, ידענו שבויאטנם, מצפה לנו אווירה אחרת. אמרו לנו ש״ויאטנם היא לא תאילנד״, אבל לא באמת הבנו למה הכוונה עד שהגענו.
בהאנוי האווירה הרבה יותר רועשת. אם אלה המקומיים שמדברים בטונים גבוהים ואף צועקים ואם זה הצפירות האינסופיות של המכוניות והאופנועים.
את הזבל (מפיות משומשות, בדלי סיגריות, קליפות של פירות וגרעינים), משליכים על הריצפה 🤨.
המדרכות משמשות כחנייה לקטנועים ומקום לשולחנות וכסאות של המסעדות המקומיות המאולתרות.
בתי עסק שונים מנצלים את המדרכה כמקום נוסף לעבודה ו/ או הצגת מרכולתם.
מה עם הולכי הרגל? עבורם הומצאה המדרכה? הם פשוט מאוד הולכים על הכביש בין המכוניות, האופנועים והטוקטוקים. הגיוני סה״כ 😆.
ההליכה ברחובות סיפקה לנו חוויות ואין ספור נושאים לצילום: רוכלים ניידים שמביאים את הסחורה עד אליכם. פירות, בגדים, כובעים, פרחים. משאית זבל שמשמיעה מנגינה, בובות מרקדות באירוע פתיחת מסעדה חדשה, עמדות לשכפול מפתחות ותיקון פנצ׳רים באמצע הרחוב, והשיא: ייבוש חסה על אופנוע 🤣.
האנוי משמשת כבסיס יציאה לטיולים בצפון המדינה. אזור העיר העתיקה בו ישנן עשרות חנויות, הוא המקום להצטייד בכל מה שדרוש לכם להמשך: בגדים, מעילים, נעלים, תיקים, כובעים ועוד ועוד. ברוב החנויות תמצאו העתקים באיכות גבוהה של מותגים כמו: נורת׳ פייס, קולומביה, פטגוניה, נייק, אדידס ועוד.
בסופי שבוע, מתקיים שוק לילה ברחוב Hàng Đào, הנמצא בקרבת האגם. הרחוב נסגר לתנועת כלי רכב. ודוכנים שונים מוקמים ברחוב.
השוק פעיל בימים שישי – ראשון, עד השעה 23:00. גם כאן אפשר למצוא שם בגדים, נעליים, תיקים, תכשיטים ומזכרות.
בויאטנם נהוג להתמקח על המחיר (גם בשוק וגם בחנויות). לעיתים מדובר על הנחה של שקלים בודדים.
עשו זאת בצורה חכמה ונעימה.
מה אוכלים?
האנוי מאפשרת למבקרים בה, לחוות חוויה אותנטית ותיירותית במקביל. ניתן לראות בה שילוב של מסעדות רחוב, מסעדות המציעות אוכל מקומי שמכוון יותר למבקרים, וכמובן מסעדות בהן קיים תפריט מערבי.
Pho
המאכל הלאומי של וייטנאם – הוא המנה המפורסמת הנקראת Pho. פו הוא השם שניתן למספר סוגי מרק וייטנאמים, המכילים ציר עוף או בקר, ומבושל עם תבלינים האופייניים למטבח הווייטנאמי, ובשר – לרוב בקר, לעיתים גם עוף וירקות. המרקים מוגשים עם קערה של אטריות אורז וקערה של עלים ירוקים לצידם, וכמובן פלפל חריף אותו אתם מוסיפים בעצמכם.
בווייטנאם נפוצות מסעדות קטנות רבות ומאולתרות. כשתסתובבו ברחובות העיר, תראו שהמדרכות מלאות עד אפס מקום כמעט, בשולחנות וכסאות נמוכים, וויאטנמים שיושבים לאכול פו. זוהי מנה זולה ובדרך כלל וייטנאמים אוכלים ממנה בכל שעות היום.
גם אנחנו אכלנו פו כמובן. כיון שבמסעדות רחוב לרוב, מגישים את המנה בגרסתה הבשרית, אנחנו מצאנו מסעדה קטנטנה Hương Quán, שהיו בה שלושה שולחנות סה״כ, שם אכלנו מספר פעמים, פו טעים בגרסה צמחונית.
Bánh mì
מנה נוספת שאפשר למצוא ברחבי העיר (והמדינה), היא Bánh mì.
מנה שהיא מיזוג תרבותי קולינרי בין בגט פריך, (מורשת קולוניאלית מימי השלטון הצרפתי בוויטנאם), לבין טעמים מקומיים של נקניקים, עשבי תבלין, ירקות מוחמצים ורטבים חריפים. את הכריך הטעים והמשביע הזה תוכלו למצוא בדוכני רחוב, במאפיות ובמסעדות. בערים שונות במדינה, תוכלו לטעום גרסאות שונות של הכריך. בהאנוי תמצאו אותו בגרסה פשוטה וטעימה שאינה עמוסה בתוספות. לשמחתנו יש גם גרסה צמחונית שלו.
אנחנו אכלנו באן מי בשני מקומות. לאחד הגענו במקרה, לאחד הלכנו בעקבות המלצה, ועכשיו תורי להמליץ 😊.
Bánh mì 25 הוא מקום מוכר וממולץ (לא רק ע״י ישראלים), כך סביר מאוד שכשתגיעו לשם, תראו לפניכם תור ארוך של אנשים שממתינים להזמין באן מי. אם אתם לא ממש רעבים, ויש לכם סבלנות לחכות, הזמינו באן מי ועברו לצד השני של הכביש, שם יש תור נוסף, של אלה הממתינים למקום ישיבה. לדעתי הבאן מי שלהם שווה את ההמתנה.
כתבתי בפוסט הזה על אוכל, על התניידות, וגם על שופינג.
על מה לא כתבתי? על קפה.
לקפה הוויאטנמי מגיע פוסט משלו.
סקרנים לדעת למה? הכל על סצינת הקפה הוויאטנמי בפוסט הבא.
