כשקנינו את הכרטיסים היה לנו רעיון כללי של מה אנחנו רוצים לעשות, מה יהיה עם הילדים (כמעט בני 22 בזמן היציאה למסע) , מה יהיו מקורות ההכנסה ובאופן כללי, איך מתארגנים ליציאה.
כמו כל תוכנית טובה, גם כאן, כמעט כל מה שתכננו השתנה במהלך החודשים שעברו 🙂
בניגוד לתכנון המקורי החלטנו להשכיר את הבית בו אנו גרים ולשכור עבור הילדים דירה קטנה במיקום קרוב. חיפשנו משפחה שתשמח לטפל בחתולים שלנו ולשמחתנו, מצאנו משפחה ששמחה לשכור את ביתנו ולהאכיל את החתולים.
ההכנות התנהלו בעצלתיים עד לחודשיים האחרונים, פתאום זה התחיל להרגיש קרוב… מצאנו דירה קטנה ונחמדה עבור הילדים, התאמנו את תנאי העבודה שלי לעבודה מרחוק באחוז משרה נמוך יותר, עברנו ל 019 על מנת להוזיל את עלויות הסלולר בחו״ל ורוית ורוני הוציאו רישיון על קטנוע 125 סמק (A2) על מנת שיוכלו להתנייד במזרח בקלות.
קנינו ציוד רכיבה בסיסי, קסדה, מעיל, מגיני ברכיים וכפפות, רוני ואני השתתפנו בקורס ״אופנוען מאומן״ על מנת לשפר את מיומנות הרכיבה שלנו, אנחנו יודעים שבמזרח לא ממש משתמשים בציוד הזה, אבל נראה לי שלפחות לנסיעות לטיולים (ולא ל 7/11) זה ציוד הכרחי למדי.
מכרנו את הדיסקברי ואת הסוואנה, אחסנו את הציוד של ״יאללה מסיבה״ (העסק הפרטי שלי, דוכני מזון לאירועים) והתחלנו לארוז את הבית, חלק לאחסון, חלק לתרומה וחלק למעבר לדירה הקטנה.
עכשיו, יום שלישי בערב, זה בעצם הערב האחרון שלנו בבית שלנו, ממחר מתחיל המסע שלנו, שבוע בדירה קטנה ומשם למזרח…
